קמאי בזוגיות

 

 זוגיות היא אחת ממערכות היחסים המשמעותיות בחיינו, אם לא המשמעותית ביותר בחיינו.

פעמים רבות הזוגיות שלנו מגדירה אותנו, משנה אותנה מכתיבה או מוכתבת משאר תחומי החיים שלנו. היא מגלמת את השותפות האולטימטיבית עם אדם אחר - לעתים עד כדי טשטוש זהות וגבולות. לא בכדי זהו נושא שמעסיק את כולנו.

קשר זוגי

כשמיישמים את עקרון הקשר על זוגיות נרשה לעצמנו להכיר בכך שזוגיות איננה חופש. זוגיות איננה רק פאן. זוגיות קושרת את גורלנו בגורל של אדם אחר. בין אם מדובר בזוגיות מונוגמית או א-מונוגמית, בין אם בקשר רומנטי קליל או בחיים משותפים לאורך זמן - אנחנו נקשרים. נקשרים רגשית, נקשרים לוגיסטית. צריך לסנכרן לוחות זמנים, לתכנן זמן משותף, תחומי עניין משותפים. צריך להקשיב ולהביע ולהכיל ולהיות פגיעים וחזקים - הכל בו זמנית. הייתי אומר שאם מערכת יחסים היא קשר - זוגיות היא קשר גורדי, פלונטר של ממש. 

לפי עקרון הקשר - נרצה קודם כל להכיר בכך. להכיר גם בצדדים הלא נעימים של כריכת חיינו עם חיי אדם אחר. להכיר ולקבל את אי הנוחות. לא להלחם בה. לא לחפש רק חופש, רק פאן. ברגע שנשכיל לקבל גם את הקשה בזוגיות - נוכל להשלים עם האדם השני כמו גם עם עצמנו, עם מגרעותינו וחולשותינו, עם חוזקותינו ומה שאנו מביאים לקשר.

זוגיות מיטיבה

לפי עקרון הקשר המיטיב - גם זוגיות נרצה שתהיה מיטיבה. אם כבר לכרוך את חיינו בחיים נוספים - כדאי שזה יעשה טוב :) טוב לנו ולאדם השני. בזוגיות פרק ב' נרצה שהזוגיות תיטיב גם עם הילדים שיש לנו מקשרים קודמים, עם הגרוש או הגרושה. נרצה שהקשר ייטיב עם המשפחה המורחבת, עם החברים שלנו - הנפרדים והמשותפים. עם מעגלי העבודה והתעסוקה שלנו. נרצה לייצר קשר הרמוני. כזה שיצדיק את ההשקעה שלנו בו. שיגרום לנו לקום בחיוך. להיות שלמים עם הבחירה.

אחריות אישית בזוגיות

נטייה רווחת בזוגיות היא להאשים. כשאין זוגיות - להאשים את האפליקציה, את הקהל. "אין גברים שווים בסביבה", "כולם תפוסים", "כל הנשים רוצות רק דבר אחד", "לא מצאתי אף אחד מתאים לי". כל מי שחיפשו זוגיות מכירים את האמונות הללו, המשפטים והתירוצים. וגם בזוגיות קיימת - "הוא לא מקשיב לי אף פעם", "היא לא נותנת לי לדבר", "אני לא יכולה כבר לראות את הפרצוף שלו", "אני מנסה לדבר איתה והיא לא רואה אותי". הכי קל לנו לתלות את הבעיות, התקוות ואת איכות הקשר באדם השני.

אבל אחריות אישית אומרת לנו ההיפך - כדי לייצר קשר זוגי מיטיב, עלינו לאחוז במושכות ולגרום לזה לקרות. עלינו להוביל את השינוי, או לפחות לעשות את מה שבאפשרותנו. לא לוותר. ליזום פנייה לבחור שראיתי. להציע למישהי להפגש. לספר איך אני מרגיש. לשאול איך היא מרגישה. ליזום זמן איכות, פעילות, דייט - גם אחרי 20 שנות נישואין. להגיד מה חסר לי בקשר. אם צריך - להציע פנייה לטיפול או ייעוץ זוגי. לתת מקום לצרכים שלנו ולהיות מוכנים להסתכן. בשביל עצמנו ובשביל הזוגיות.

יחסיות תרבותית בזוגיות

זה אחד הנושאים המתעתעים ביותר בזוגיות - אנחנו מניחים שנמצא מישהו דומה לנו ושהאדם שמולנו חושב כמונו. בזוגיות אנחנו לפעמים מצפים שהאדם השני יידע שאנחנו מעוניינים בו, שיבין למה נעלבנו, שיבין רמזים. שיינחש ואפילו ייקרא את מחשבותינו. 

בעולם של פנטזיה זה עשוי להיות אמיתי. אבל במציאות - לא כל כך.

עקרון היחסיות התרבותית מזכיר לנו שאנשים הם שונים. תפיסות עולם הן שונות. הסיכוי שבן או בת הזוג שלנו יהיה שונה מאיתנו גבוה פי אלפי מונים מהסיכוי שיהיה דומה. ולכן כדאי לנו לקחת את השוני הזה בחשבון, לא להלחם בו. לזכור שסביר להניח שהאדם מולנו לא בהכרח יאהב את אותו סוג בילוי כמונו. את אותה המוסיקה. את אותם הסרטים. נקודת המוצא שלנו תהיה לשאול ולקבל את השוני הזה. ובהדרגה לבנות גשרים - להציע פעילות משותפת שאנחנו אוהבים, להסכים להתנסות בפעילות של האדם האחר. לשאול מה הם רוצים, מה הם אוהבים, מה הם מעריכים ומה מרתיע אותם. ללמוד להקשיב יותר ולדבר קצת פחות. לא לשפוט. לנהוג בבן או בת הזוג כפי שהיינו רוצים שיינהגו בנו, ויותר מכך - לשאול ולברר איך הם היו רוצים שננהג בהם. ולדאוג להגיד איך היינו רוצים שינהגו בנו.

קל?

לא. אבל מה האלטרנטיבה? זוגיות רעה? זוגיות של פשרה? או יותר מכך - שנים של חיפושים? של תיסכול? של מירמור?

אני מציע שתנסו. תשאלו את עצמכם איפה בתהליך חיפוש הזוגיות שלכם אתם יכולים להיטיב עם עצמכם, עם הקשר. לעשות עוד מאמץ כדי להכיר ולהתעניין באדם החדש שתכירו. איפה בזוגיות הקיימת שלכם תוכלו לייצר גשרים על הפערים ביניכם - לא כי פער זה רע, אלא מתוך הכרה ומתן לגיטימציה לפער. לרצונות של בן או בת הזוג גם אם דעתכם שונה.

רוצים עזרה עם זה? צרו איתנו קשר, מקסימום יצליח :)