אחריות אישית - עקרון ה- "אני"

אחרי שהבנו שכדאי ליצור קשרים מיטיבים, עולה השאלה - איך?

והתשובה - אחריות אישית, או עקרון ה- "אני".

אחריות אישית היא לקיחת בעלות על הבעיה, והפגנת הנכונות לעשות מה שנדרש כדי לפתור אותה, או כדי לייצר את המציאות שאנחנו רוצים לייצר.

אגב בעברית יש המתבלבלים בין "אחריות" ל- "אשמה" - אך מדובר בשני מושגין הפוכים ב- 180 מעלות זה מזה.

אשמה עוסקת בעבר, במה שכבר נעשה, ומעבירה ביקורת ושיפוט על מי שעשה את המעשה. היא בד"כ מתייחסת למעשה רע. והתגובה - התגוננות, תקיפה נגדית, וחוסר הרמוניה בלשון המעטה.

אחריות לעומת זאת עוסקת בעתיד, במה שעדיין לא נעשה. היא מדברת על התחייבות לעשייה עתידית, בד"כ עשייה טובה שאמורה להניב פירות טובים. וכאשר אנחנו פועלים באחריות - האפקט הוא בד"כ התגייסות של הסובבים אותנו.

אחריות היא תכונה ממגנטת. היא תכונה מושכת.
כולם רוצים להיות בנוכחות אדם אחראי.
אחריות משרה בטחון ורוגע ורצון להצטרף.

והיא מתמקדת ב- "אני".
במה אני יכול או יכולה לעשות כדי לשנות את המצב, כדי לקדם את הרעיון.
היא מבחינה בין מה שבשליטתי לבין מה שלא בשליטתי, ושמה דגש על מה שכן.

אני מזמין אתכם לחשוב על מערכות היחסים החשובות לכם, לחשוב איך הן עשויות להיטיב איתכם ועם הסובבים אתכם - ולנסות לזהות מה תלוי בכם כדי לייצר את הטוב הזה? מה לא תלוי בכם?

במה אתם מאשימים או מחכים למישהו אחר שייפעל? באילו הזדמנויות תעסוקה או עסקים אתם מחכים שיציעו לכם, שייחזירו לכם טלפון, שיבואו ויקנו מכם?

איפה בזוגיות שלכם אתם מחכים שהצד השני ייזום או ייפנה אליכם? יזמין? יציע?

איפה עם הילדים או המשפחה שלכם אתם ממתינים שהם יישנו את התנהגותם, שהם ייתפסו את עצמם בידיים?

כל המקומות הללו אינן אחריות אישית.
הן ההיפך.

לחכות לאדם אחר ולתלות בו את תקוותיכם זוהי קורבנות.

זה להפוך את עצמכם לקורבן של הנסיבות, של האחר. של הסביבה, של הבוס, של השוק, של הילדים, של המצב.

כדי ליישם אחריות אישית שאלו את עצמכם - מה אני יכול או יכולה לעשות כדי לשפר את הקשר עם הילדים שלי? כדי להתקדם בעבודה? כדי להביא לי לקוחות? כדי לייצר לי זוגיות לא בינונית אלא מדהימה?

מה תלוי בי בזה?
אילו פעולות הייתי יכול לעשות שתלויות רק בי?
ממש עכשיו?

לפעמים זה אפילו רק להגיד את מה שחשוב לי
לשתף.
לפעמים זה לקרוא םוסט או לספר עליו או לחשוב עליו.
לפעמים זה להרים טלפון, לשבת לשפצר את קורות החיים שלי או להרשם לקורס או הרצאה.
להכנס לאפליקציית היכרויות ולעשות גם "ימינה" מדי פעם :)

לפעול במה שתלוי בי.

זהו עקרון האחריות האישית.
עקרון ה- "אני".

ובבואנו לעשות זאת - נזכור תמיד להתחשב ביחסיות תרבותית. ועל זה בפוסט הבא...