זוגיות היא אחת ממערכות היחסים המשמעותיות בחיינו, אם לא המשמעותית ביותר בחיינו. פעמים רבות הזוגיות שלנו מגדירה אותנו, משנה אותנה מכתיבה או מוכתבת משאר תחומי החיים שלנו. היא מגלמת את השותפות האולטימטיבית עם אדם אחר - לעתים עד כדי טשטוש זהות וגבולות. לא בכדי זהו נושא שמעסיק את כולנו. קשר זוגי כשמיישמים את עקרון הקשר על זוגיות נרשה לעצמנו להכיר בכך שזוגיות איננה חופש. זוגיות איננה רק פאן. זוגיות קושרת את גורלנו בגורל של אדם אחר. בין אם מדובר בזוגיות מונוגמית או א-מונוגמית, בין אם בקשר רומנטי קליל או בחיים משותפים לאורך זמן - אנחנו נקשרים. נקשרים רגשית, נקשרים לוגיסטית. צריך לסנכרן לוחות זמנים, לתכנן זמן משותף, תחומי עניין משותפים. צריך להקשיב ולהביע ולהכיל ולהיות פגיעים וחזקים - הכל בו זמנית. הייתי אומר שאם מערכת יחסים היא קשר - זוגיות היא קשר גורדי, פלונטר של ממש. לפי עקרון הקשר - נרצה קודם כל להכיר בכך. להכיר גם בצדדים הלא נעימים של כריכת חיינו עם חיי אדם אחר. להכיר ולקבל את אי הנוחות. לא להלחם בה. לא לחפש רק חופש, רק פאן. ברגע שנשכיל לקבל גם את הקשה בזוגיות - נוכל להשל...
אחרי שהבנו שמערכת יחסים היא קשר, ושכדאי שהקשר יהיה מיטיב, ושהדרך לעשות זאת היא באמצעות אחריות אישית - הדבר הבא לזכור זה את עקרון היחסיות התרבותית. מה זה יחסיות תרבותית? כל תרבות היא שונה. בכל תרבות ישנן נורמות, ערכים, מנהגים והסכמות שמאפיינות את אותה תרבות. בתרבות אחת נהוג לחבק, באחרת יש להמנע ממגע. בתרבות אחת מעריכים נחרצות וזריזות, באחרת מעריכים בחינה והתבוננות. בתרבות אחת הרמת קול נחשבת מעשה של יום יום, ובאחרת היא נחשבת אגרסיבית ואף אלימה. יחסיות תרבותית היא ההבנה שכל תרבות היא שונה מחברתה, ובעיקר - שתרבות של אדם אחר יש שתהיה שונה מהתרבות שלי. ייתכן שמה שנהוג אצלי לא נהוג אצל הבוס, הלקוח, בן או בת הזוג או אצל הילדים המתבגרים שלי. ושמה שנהוג אצלם הוא בלתי נתפס אצלי. ייתכן שמה שייחשב מיטיב עבורי לא ייחשב מיטיב עבור האדם האחר - אולי אני מעריך זמן פנוי והוא מעריך השקעה בעבודה. אולי אני נהנית מזמן איכות בבית ואילו בן הזוג שלי מעריך יציאות ובילויים בחוץ. לכן כשנרצה לייצר קשר מיטיב עם אדם אחר נשאל את עצמנו מה נהוג אצלו? מה ייחשב מיטיב עבורו? ואם נרצה ליישם עוד קצת אחריות אישית - לא רק...
